בוא נצא
מאת יולי
בוא נצא לשדה הפתוח
נשב תחת עץ אלון
גדוש עלים.
אניח ראשי בחיקך
אעצום עפעפי
וברכות ידך
תלטף שיערי.
והרוח תישוב
בקרירות של קיץ
ושקיעה ענוגה תפנק
את עיני.
אתערסל בין זרועותיך
ואטעם משפתיך
נהיה רק אתה ואני.
בוא נצא לשדה הזהוב
נתחפר בין גבעולי חיטה
הנעים לאיטם
ובלהט תשוקה
לא נמתין לאות
ננוע יחד עימם.
והרוח תלאט
בחושניות של קיץ
תלחש באוזני מילות
אהבתך
אתעטף בידיך
אחוש תחושותיך
נאהב אני ואתה.