גר בריק
מאת יולי
כשנוצרו לךָ פנים ואהבתי אותן
נאלם קולך.
ועיניי שירטטו קוים לדמותך
חריצים חריצים, נקודות
וצבעים, ולרגע דמיינתי
שאולי תיגע
מסך אחרון עלה, וירד
שלהבת כנראה כבתה.
גר בריק גר בריק
איפה אתה?
כשנולדו לקולך עיניים בוחנות,
מתו מילות החמדה
ונרעד ליבי לשמע ספירת הדקה.
מודה על שקיפות הדמעה.
ונחמד ונחמד ונחמד ונחמד
נחמד ונחמד
ונחמד.
ועדיין שואלת –
גר בריק גר בריק
איפה אתה?