ומזריחה
מאת יולי
ומזריחה שוקקת חיים עירי
פוקחת עין מזרחית
עוד טרם קרן שמש חמימה
בוקעת מענן.
צפירת אניה עולה
מן הנמל
כובשת מקומה
בין קולות היקיצה.
וברחובות פורשים רוכלים
את מרכולתם,
מטיבים ליבם בכוס
משקה ראשון
לחמם עצמם לדעת.
צליל פעמוני הכנסיה
מהדהד אל על
בצלילותו המפכה
המזוככת,
וקריאתו של מואזין
נישאת בין סימטאות האבן
מניעה את
הזמן שעמד מלכת,
מעירה אותי וגם אותך.
חתולים מיוחמים
נושאים קולם ביללה
בין אשפתות
לוחמים על
תאוותם שלא כלתה,
כגברברים שאך יצאו
לרעות בשדות זרים
ומשלמים עבור תענוגות
הליל.
העיר על ההר מקיצה
אט אט מתרדמתה
אל ערפל סמיך
של טרם בוקר.
עיר האורות של הלילה
מכבה פנסיה לאיטה
משפשפת עיניים
טרוטות
משנת הלילה המתוקה,
וניעורה למשחקי היום החדש.