שלווה

 מאת יולי

זו מין שלוה
המענגת את חדרי הלב
אנחת רווחה
הנפלטת ממרחק הזמן.
זה היסב הראש
המעצב דמותי בת-עצב
מלמדני להביט אחור
מתוך רִגעה וַנחת.
לעמוד נטועה על מקומי
מחֻית דמעה,
ושוב לאהוב.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *